שאלנו יוצרים וגם את מנועי הבינה המלאכותית. אלה התשובות שקבלנו.
האם וידאו שנוצר בבינה מלאכותית הוא יצירה אמנותית — או אשליה מתוחכמת של יצירה?
המהפכה כבר כאן, אבל הקונצנזוס — רחוק.
בשיחות עם יוצרים עצמאיים, עורכים, במאים ואנשי תוכן, מתברר שמדובר לא רק בשאלה טכנולוגית, אלא במאבק תרבותי של ממש.
הצד התומך: “זו יצירה — פשוט מסוג חדש”
תומכי וידאו ה-AI טוענים שמדובר במדיה גנרטיבית חדשה, ולא במיחזור.
“ה-AI לא שולף חומרים קיימים,” אומר אורי לב, יוצר וידאו עצמאי.
“הוא מייצר פריימים חדשים לגמרי. כמו צייר שלמד אלפי ציורים — ואז מצייר משהו משלו.”
לדבריו, הוויכוח מזכיר פחדים ישנים:
“אמרו את זה על צילום, על וידאו, על סינתיסייזרים. בסוף — הכלים משתנים, אבל היצירה נשארת אנושית.”
גם נועה רז, במאית ויוצרת תוכן, רואה בכך דמוקרטיזציה:
“פתאום רעיון חזק לא תלוי בתקציב. זה משחרר יוצרים קטנים ומאפשר קולות חדשים.”
הצד המתנגד: “אין פה יצירה — יש חיקוי”
אבל לא כולם קונים את הטיעון.
“זו לא יצירה, זו סטטיסטיקה עם פילטר,” טוען דן שפירא, עורך וידאו ותיק.
“המערכת לא מבינה משמעות, חוויה או כאב. היא רק מנחשת מה נראה ‘כמו’ משהו.”
לטענתו, עצם הלמידה מחומרים קיימים הופכת את ה-AI למכונת חיקוי:
“גם אם זה לא קליפ ספציפי — זה סגנון של מישהו. בלי קרדיט, בלי הסכמה.”
יוצרים אחרים מזהירים מפגיעה בפרנסה:
“כשהלקוח אומר ‘AI עושה את זה יותר זול’ — זה לא דיון פילוסופי, זה איום קיומי,” אומרת יוצרת פרילנס שביקשה להישאר בעילום שם.
אז מי בעצם היוצר?
כאן הוויכוח מתחדד.
התומכים טוענים:
היוצר הוא האדם — דרך הפרומפט, הבחירות, העריכה וההקשר.
המתנגדים משיבים:
אם רוב העבודה נעשית על ידי מכונה — הקרדיט לא יכול להיות זהה.
“לכתוב פרומפט זה לא לביים,” אומר שפירא.
“זה כמו להגיד שלתת הוראות לשף זה להיות טבח.”
מנגד, רז משיבה:
“גם במאי לא מצלם לבד, לא בונה תפאורה ולא מלחין. יצירה תמיד הייתה שיתופית.”
מה זה מרגיש כל כך מאיים?
אולי משום שזו הפעם הראשונה:
- שהכלי מחקה סגנון ולא רק מבצע פעולה
- שהתוצאה נראית “מקצועית” בלי שנים של ניסיון
- שהפער בין חובבן למקצוען מצטמצם
“הפחד האמיתי הוא לא מ-AI,” אומר סרגיי,
“אלא מזה שהמקצועיות כבר לא מגינה עלינו.”
אין הכרעה — ויש לזה סיבה
וידאו AI הוא:
- לא צילום
- לא אנימציה קלאסית
- לא עריכה מסורתית
הוא מדיה חדשה — ולכן גם הקריטריונים הישנים לא עובדים עליה.
השאלה כבר לא: “האם זה אמיתי?”
אלא:
מי אחראי למה שנוצר — ולמה זה קיים בכלל?
שורת הסיום:
אם וידאו AI הוא רק חיקוי — הוא ייעלם כטרנד.
אם הוא יצירה — הוא ידרוש מאיתנו שפה, חוקים ואתיקה חדשים.
ובינתיים?
הוויכוח עצמו הוא הדבר הכי אנושי בסיפור.